החלטה בתיק ב"ש 3787/07

א. מבוא

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה ( כב' סגנית הנשיא, השופטת ר' חוזה) מתאריך 26.9.2007 בתיק ב"ש 4987/07.

2.       בכתב אישום שהוגש לבית המשפט קמא מואשמים העורר ואדם נוסף, נתנאל רווח שמו, בעבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה, והעורר מואשם בנוסף לכך אף בעבירה של הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו.

          בכתב האישום נטען, כי בתאריך 17.9.2007 העורר וחברו הגיעו סמוך לבית ברח' חנה בחיפה, במכונית שהייתה נהוגה על ידי העורר. חברו של העורר ירד מהמכונית, והעורר המשיך בנסיעה והחנה את המכונית בריחוק מה מהמקום, ולאחר מכן שב למקום ברגל. בהמשך הדברים, חברו של העורר התפרץ לדירת מגורים במקום, בכך שנכנס אליה מבעד לחלון, בעוד העורר עצמו ממתין מחוץ לדירה, ושומר שהחבר לא יופרע בשעת מעשה. חברו של העורר גנב שעון יד מהדירה, ויצא מהדירה מבעד לחלון דרכו נכנס אליה. בכל אותה העת, שהתה בדירה בעלת הדירה, אישה ילידת שנת 1926, אשר נמה את שנתה, ולא הרגישה בנעשה.

          בתאריך 19.9.2007 נעצר חברו של העורר, וכאשר הגיעו השוטרים לדירה בה מתגורר העורר, סרב העורר לפתוח להם את הדלת, למרות שהודיעו לו כי בידם צו למעצרו. רק לאחר שהשוטרים נעזרו בפורץ מנעולים, הצליחו השוטרים להיכנס אל הדירה וללכוד את העורר.

ב. החלטת בית המשפט קמא

3.       לצד כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה להורות על מעצרם של העורר וחברו עד לתום ההליכים. בית המשפט קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום נגד העורר וחברו, וכן מצא כי קיימת עילה למעצרם. עם זאת, החליט בית המשפט קמא לשחרר את חברו של העורר לחלופת מעצר, ואת העורר הורה לעצור עד לתום ההליכים.

          בבסיס ההחלטה לעצור את העורר עד לתום ההליכים, עמד גיליון ההרשעות העשיר והמגוון שהעורר גורר מאחריו.

          על החלטה זו הוגש הערר שלפני.

ג. טענות הצדדים

4.       העורר טוען כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ולשחררו לחלופת מעצר כפי ששוחרר חברו. לדעת ב"כ העורר, החלטת בית המשפט קמא אינה יכולה לעמוד, מהטעם, שהתוצאה אליה היא מביאה אינה יכולה להתקבל. לטענת ב"כ העורר, לא ייתכן שהעבריין העיקרי ישוחרר לחלופת מעצר, בה בשעה שהעורר, שחלקו שנוי במחלוקת ועוצמת הראיות נגדו חלשה, יעצר עד לתום ההליכים.

          ב"כ העורר מוסיף וטוען, כי העבירה המיוחסת לעורר היא עבירת רכוש מהרף הנמוך, באשר לא נעשה במהלכה שימוש באמצעים מיוחדים, אין מדובר במעשה שיטתי, אין מדובר בהתארגנות של עבריינים ואף לא נגרם כל נזק, שהרי השעון שנגנב מהדירה, נמצא לאחר מכן מחוצה לה. ב"כ העורר הניח על שולחני פסיקה רבה, ממנה ניתן ללמוד לדעת ב"כ העורר, כי הכלל הוא, שעבירות רכוש אינן יוצרות מסוכנות שיש לעצור בעטיה את הנאשם עד לתום ההליכים, ובמקרה שלפני בוודאי שאין מקום לחרוג מכלל זה, במיוחד לאור העובדה שחברו של העורר שוחרר לחלופת מעצר.

          עוד טען ב"כ העורר, כי החלטת בית המשפט קמא מפלה לרעה את העורר על פני חברו, במיוחד לאור חלקו הקטן של העורר בפרשה. בעניין עברו הפלילי של העורר טען ב"כ העורר, כי מדובר בעבר פלילי ישן, שאין בו אלא עבירת התפרצות אחת, לעומת שלוש עבירות התפרצות הרשומות לחובת חברו של העורר.

          ב"כ העורר הציע איפוא לשחרר את העורר לחלופת מעצר, והחלופה המוצעת היא, שהעורר ישוחרר למעצר בית מלא לבית אחותו בעיר חדרה, ויהיה נתון לפיקוחה.

5.       ב"כ המשיבה גורס, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיבה, העורר וחברו חברו יחדיו לבצע את העבירה, הגיעו למקום בצוותא ועזבו אותו בצוותא, ובמהלך ההתפרצות, העורר השגיח מבחוץ לבל יופרע חברו. ב"כ המשיבה הדגיש את הנועזות שבמעשה והמסוכנות הטמונה בו, שכן במהלך ההתפרצות, בעלת הדירה, אישה בגיל 81 שנים, שהתה בדירה ונמה את שנתה.

          ב"כ המשיבה הוסיף וציין, כי המשיב שיקר בחקירתו עת הכחיש את המיוחס לו, והכל בשעה שצולם במצלמת וידאו ביתית על ידי שכן שצפה על הנעשה מבניין סמוך, ובאשר לטענת האפליה שנטענה, השיב ב"כ המשיבה, כי לטענה זו אין בסיס לאור העבר הפלילי העשיר הרשום לחובת העורר לעומת העבר הפלילי הדל הרשום לחובת חברו. בהקשר זה הזכיר ב"כ המשיבה, כי לחובת העורר עבירות רבות מסוגים שונים, ובכלל זה בריחה ממעצר, וניסיון בריחה ממעצר, ועבירות רבות נוספות.

ד. ראיות לכאורה

6.       לאור טענת הסנגור בנוגע לחלקו השנוי במחלוקת של העורר ועוצמת הראיות שנאספו נגדו,  בדקתי את חומר החקירה שנאסף נגד העורר. נראה כי בידי המשיבה ראיות טובות להוכחת חלקו של העורר בפרשה המפורטת בכתב האישום, ונראה כי אין מדובר בחלק שולי כלל.

          הראיה המרכזית היא צילום וידאו שנעשה בידי שכן מבניין סמוך, ובסרט שצולם נראה חברו של העורר יוצא מתוך הדירה והשניים מקיימים שיחה ביניהם. העורר וחברו זוהו על ידי השוטרים שצפו בסרט, שהרי העורר וחברו אינם פנים חדשות לחוקרים, ועל השיתוף בין השניים ניתן אף ללמוד מכך שהשכן מסר בהודעתו, כי השניים הגיעו למקום ביחד, במכוניתו של העורר.

7.       הנני קובע איפוא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום, ונראה לכאורה, כי קיים סיכוי רב שהעורר יורשע בביצוע ההתפרצות והגניבה למרות שלא נכנס לדירה, אלא שמר עליה מבחוץ.